הם הולמים בחוזקה, מלווים בתשישות, בחילות ומשבשים את איכות החיים. כ-15 אחוז מאיתנו סובלים ממיגרנה. אצל כ-15 אחוז מאיתנו, מופיעים כאבי ראש עזים במיוחד, המלווים בבחילות, תשישות, דיכאון, ורגישות לאור ולמגע. התקפי המיגרנה משבשים כליל את לוח הזמנים של יום ההתקף ופוגעים קשה באיכות החיים. לרפואה המודרנית עדיין לא ממש ברור מה מעורר את התקפי המיגרנה, אך ההנחה המובילה היא כי אצל חלקנו קיימת נטיה גנטית.

 

ה"מיגרנוטים" סובלים מאי שקט וחוסר סבלנות. כאב הראש הוא כאב פועם, המתואר כ"דופק כמו פטישים" בקצב פעימות הלב. לרוב הוא מופיע במצח או אחת הרכות, ובעל נטיה להחליף צד: פעם בימין ופעם בשמאל. לפני המיגרנה ישנם בדרך-כלל סימנים מקדימים, המבשרים על בואה של הצרה. כמה שעות לפני, מתחיל כאב חד, רגעי אך חוזר, הגורם לתחושה שצד אחד מהראש תפוס. לעומתו, כאב ראש "סטנדרטי" יהיה מעומעם יותר ויכיל את הראש כולו ולא רק חלקים ממנו. התקף המיגרנה יכול להימשך בין כמה שעות ועד מספר ימים, במקרים הקשים, ולרוב יסתיים בהקאה או בשתן כהה וסמיך, שניהם סימנים לניקוי רעלים מהגוף.

 

חלק מהסימפטומים המוכרים והנפוצים יותר של המיגרנה הם: תחושה של כובד בראש, צילצולים באוזניים, התקפי כאב הראש מלווים בחלק גדול מהמקרים בבחילות, תשישות, הרגשה כללית רעה, הקאות, רגישות לאור, לרעש ולריחות. סימפטומים מוכרים פחות, אך לא פחות מטרידים הם: דמע מוגבר, גירודים באף, פריחות, שתן מרובה, נוקשות בעמוד השדרה ובעיקר בעורף, נקודות שחורות בראייה. כשהמיגרנה מופיעה ב"מלוא הדרה" קשה לסבול את האור, מופיע טשטוש בראייה, חוסר יכולת לסבול רעשים, קשה להרדם, התחושה הכללית בגוף לא נעימה, ולמעשה אין חשק לעשות כלום!

 

המיגרנה נובעת מארבע סיבות עיקריות, הקשורות למחזור הדם: מיגרנה על רקע אלרגי - כלומר, הגוף מזהה חומר מסוים, הנמצא במחזור הדם, אותו הוא מפרש כמזיק למוח, ומגיב לו. היות ולמוח ניתנת עדיפות עליונה וראשונה בגוף מבחינת קבלת החמצן, הרי שבזיהוי כזה הגוף פועל בצורה אוטונומית (הסבר נוסף ב"מערכת העצבים"), גורם לכלי הדם בצוואר להתכווץ, על מנת למזער את מעבר הדם למוח ובכך להקטין את הפגיעה בו. אולם הדבר הזה גורם לדחיסה של יתר הדם, שכבר נמצא שם, ומכאן נובעים הלחצים והכאב. היא תהיה פעמים רבות תורשתית. הרפואה הקונבנציונאלית לא ממש יודעת כיצד להתמודד איתה, כמו גם עם יתר "אחיותיה" למשפחת המיגרנות. טיפול נפוץ הוא לקבל תרופה אנטי-איסטמינית, המרחיבה את כלי הדם, אך יוצרת נזק, באם נלקחת ברציפות ולפרק זמן ממושך. ניתן לשנות מעט את מרכיבי התזונה ולהוציא מן התפריט, לפחות באופן זמני, בכדי לגרום להקלה, חומרים אלרגניים נפוצים, המוכרים לכולנו כמו: גבינה צהובה, שוקולד, סוכרים בכלל וסוכרזית בפרט, אותם ניתן להחזיר מאוחר יותר במינון נמוך יותר.

• בכפות הרגליים - המיגרנה הזו תסמן את הטחול והכבד.בטיפול בסוג כזה של מיגרנה ניתן לעבוד על המערכת האנרגטית-הורמונלית הכוללת את הטחול והכבד, על ניקוז ושחרור מערכת הלימפה ועל דרכי השיתון ופינוי הפסולת. ניתן גם לעבוד על מערכת הלב ומחזור הדם, אך מכיוון שהדבר מעודד זרימת דם מוגברת, יכול להווצר מצב בו הלחצים והכאבים בראש יתגברו.

 

מיגרנה הנובעת מהצטברות פסולת תזונתית - מצב המתרחש כאשר לגוף אין מענה לכימיקלים או רעלנים באוכל, ואין לו האפשרות לפרק אותם ולהוציא אותם מהגוף. התקף כזה מתחיל עם כאב חזק באזור הכבד, בצד ימין, המלווה בהתעטשויות, גזים ובחילות, תגובות האופייניות לגוף המנסה להפטר מעודף הפסולת שבו. אצל ימניים המיגרנה תורגש בחוזקה בצד ימין ואצל שמאליים בצד שמאל. היא תהיה קצרה יחסית, ולעיתים קשורה לעונות השנה. "תופסת" את אחת העיניים, לוחצת על העפעף, גרומת לריצוד בעין ו/או כתמים שחורים בראייה, ובדר"כ תסתיים בהקאות, שלשולים ולעיתים זיעה מוגברת. גם כאן שינוי בתפריט יכול לחולל נפלאות, ובעיקר אם משתמשים באורז או ירקות מבושלים, תפוחי עץ אפויים ומים עם לימון בבקר, כולם עוזרים בניקיון הכבד.

• בכפות הרגליים - הכבד יהיה מסומן. הטיפול במיגרנה זו יכלול עבודה על מערכת הפינוי, מערכת העיכולומערכת השתן, אך לא ניגע ישירות בכבד עד הטיפול הרביעי או החמישי. לטיפול זה ייתכן ויהיו ריאקציות כמו כמו פריחות, זיעה חומצית, או תופעות של פליטה החוצה, כמו הקאות, שלשולים וכדומה.

 

מיגרנה מבעיות בחוליות העורף C-6, C-7 - נובעת מתנועה לא נכונה או יציבה לא נכונה לאורך זמן, הגורמת להחזקה לא נכונה של עמוד השדרה. יכולה להגרם גם באירוע המכונה "צליפת שוט", המתרחש במקרים כמו תאונה, בהם הראש נזרק בחוזקה ובאופן פתאומי קדימה או אחורה, וגורם לתזוזה מכאיבה בחוליות העורף, העלולות לפגוע בחוט השדרה או בשרירים המקיפים את חוליות הצוואר. המיגרנה תורגש כמטפסת במעלה עמוד השדרה אל תוך הראש, עד לעיניים, תלווה לעיתים בנפיחות בעיניים, בחיוורון וקור בגפיים. במקרה של צליפת-שוט, ככל שהטיפול קרוב יותר לזמן האירוע, התוצאה טובה יותר משמעותית. כשהבעיה היא עצבית, הטיפול הטוב ביותר הוא לקרר את האיזור, מכיוון שקור מרגיע עצבים, וכשהבעיה היא שרירית, הטיפול הטוב ביותר הוא לחמם את האיזור, מכיוון שחום גורם להקלה בטונוס השרירים.

• בכפות הרגליים - החלק החיצוני של הבוהן, במקום החיבור שלה עם כף הרגל, יהיה מסומן ע"י חריצים אורכיים, במידה והבעייה קלה או חדשה יחסית, או בעור יבש, במידה והבעייה ישנה מספיק ולא באה על פתרונה. טכניקת הטיפול תהיה עבודה על מערכת התנועה או האורטופדית - כשהבעיה שרירית, או במערכת העצבית אם הבעיה עצבית.

 

מיגרנה הורמונלית - קשורה בעיקר לבנות המין היפה, ומקורה בהפרשת אסטרוגן בזמן הביוץ, לאחר תוםהמחזור החודשי (הוסת), כשהגוף הנשי מכין עצמו לקליטת העובר. פעמים רבות תופיע מיגרנה זו לאחר הביוץ, עם התופעות הקדם-וסתיות, כאשר המחזור עצמו מקל על הכאבים, מכיוון שאז רמת האסטרוגנים בגוף יורדת. עלולה להופיע פעם בחודש ואף פעמיים, ויש שתלווה בכאבים מקומיים בבטן התחתונה לפי מקום הביוץ. היא בדרך-כלל נעלמת ע"י תופעות של הפרשה, בחילות או שיתון.

• בכפות הרגליים - לא ממש יהיה ניתן לראות את המיגרנה הזו, ואת הזיהוי שלה ניתן יהיה לוודא רק על-פי תופעות הלוואי שפורטו לעיל. ניתן לטפל בה ע"י טיפול בהיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) הקשורה ליצירת הורמוני המין, בהיפותלמוס, השולט מהמוח על תפקוד המערכת המינית, באזור הרחם והמערכת המין הנשית.