ישנן שתי גישות עיקריות של טיפול רפלקסולוגי: הגישה הסימפטומטית (או התסמינית) והגישה ההוליסטית. שתי גישות אלו תואמות לשני הזרמים העיקריים ברפואה - הרפואה הקונבנציונלית והרפואה המשלימה.

  

הגישה הסימפטומטית, בדומה לרפואה הקונבנציונלית, מתאפיינת בהשגת אינפורמציה על המחלה או הכאב, ובטיפול נקודתי באזורים בכפות הרגליים, המתאימים לאיברים בהם מופיעים התסמינים. טיפול זה מנסה לאתר את את אזורי הפגיעה ולטפל בהם מתוך תקווה שכך יוקל למטופל. 

  

ואכן, זהו גם היתרון העיקרי של השיטה הזו; הוא משפר מהר יחסית את מצב הסבל בו נמצא המטופל, גורם לו להקלה והרגשה טובה יותר, עוזר להרגיע, לרענן, וליצור זרימה אנרגטית טובה יותר, וכביכול נרשמת לטובת שיטה זו הצלחה גדולה. כמו-כן, הסימפטומים מהווים דרך אחת, דרכה ניתן "להכנס" אל המטופל ולהתחיל לעבוד על בעיותיו.

 

חסרונה הגדול של השיטה הוא בכך שהשיפור במצב הפיזי והכללי הוא זמני בלבד, וכי אין כל פתרון למצבו הכרוני של המטופל. הבעייה האמיתית המטרידה את המטופל נשארת בבחינת נעלם, מה שאומר שהמטופל יחזור שוב ושוב לקבל טיפול, ומאותן סיבות בדיוק.

  

הגישה ההוליסטית לעומתה מתבוננת על גוף האדם כמכלול שלם של מערכות ומרכיבים הפועלים במקביל, השזורים זה בזה, מקיימים יחסי גומלין ביניהם ובהכרח משפיעים זה על זה. המטפל והמטופל מודעים לכך שבחיים אנו חווים שינויים שונים המשפיעים עלינו ברמה הפיזית, הנפשית, הרוחנית והרגשית. שינויים אלו, חלקם קלים יותר וחלקם קלים פחות, צורכים מאיתנו השקעת אנרגיה על-מנת שנוכל להתמודד איתם בהצלחה.

  

במצבים קיצוניים, השינויים הללו צורכים רמת השקעת אנרגיה גבוהה במידה כזו, שמביאה אותנו לנקודה בה אנו מתקשים בהמשך חיים תקין ונצרכים לעזרה ותמיכה. למצבים אלו אנו קוראים "טראומות" (לעיתים מספיקה מילה אחת שלא במקומה בכדי ליצור מצב טראומטי), והם מתרחשים כאשר ההבנה, המודעות, יכולת עיבוד הנתונים, ויכולת ההתמודדות שלנו אינם מספיקים בכדי להכיל את החוויה. חוויות קשות אלו נחקקות ופוגעות בשדה האנרגטי שלנו, מה שמביא בסופו של דבר לפגיעה ברמה הפיזית, כלומר בגוף.

   

חסרונה העיקרי של השיטה הזו נעוץ במשך הטיפול הנדרש על מנת להגיע למצב בו הגוף והנפש מתחילים להבריא. היות והורגלנו במהלך חיינו לקחת משככי כאבים בכדי להפטר מכאבים שונים בגוף, אנו מצפים לתוצאות מיידיות, אך לגוף יש את קצב השינוי שלו, ועל המטופלים בגישה ההוליסטית לפתח סבלנות בבואם לטפל בעצמם.

  

היתרונות הם רבים וחשובים: גישה זו פועלת מונעת את חזרתם העתידית של מצבים בהם המטופל חזר על דפוסי התנהגות, שגרמו לו להפגע, להיות ברמת מתח גבוהה, ובאיכות חיים ירודה. השינוי יבוא לידי ביטוי ע"י לימוד המטופל את בעיותיו, ומעורבותו המלאה של המטופל בשינוי דפוסי התנהגות של "הריצה אחרי הזנב" אצלו, ומשחררת אותו לרמות התפתחות חדשות. שינוי זה לא יהיה רק במצב הפיזי-סימפטומטי של האדם, אלא ברמות המתח והלחץ בה הוא נמצא, וכתוצאה מכך באיכות החיים הכללית שלו.

  

ישנה גישה נוספת, בה אני מטפל, המאגדת בתוכה את הטוב שבתי השיטות הללו. בטיפולים הראשונים אני נעזר בטיפול הסימפטומטי, במהלך הטיפולים הללו אני עוקב אחרי תגובותיו של המטופל, לומד להכיר את בעיותיו האמיתיות, ולאחר כשמונה עד עשרה טיפולים אני עובר לטיפול הוליסטי, עם אפשרות לחזרה מדי פעם לטיפול סימפטומטי נקודתי.

   

הטיפול הרפלקסולוגי דומה לחפירה ארכיאולוגית. כל אחד מהטיפולים הראשונים "מנקה" שכבה גלויה, בעיה שנמצאת על פני השטח, שהיא תוצאה של בעיות עמוקות יותר הנמצאות מתחת לפני השטח. לאחר שהבעיות הראשוניות הללו מטופלות, עולות וצצות "לפתע" כל אותן אלו שהיו מוחבאות עד עתה, ולמעשה גרמו לסבל אצל המטופל.

  

הטיפול הנקודתי נועד, בראש ובראשונה, לתת מענה מהיר למצוקותיו של הפונה לעזרה. בכל אחד מהטיפולים הראשונים הדגש הוא על הקלה ורגיעה של המצב, שהפריע לתפקודו הטוב של האדם בחיי היום יום. כשיש כאבי ראש, מטפלים בראש. כשיש בעיות בגב, מטפלים בגב, וכך המטרה היא להביא את המטופל למצב בו הכאבים כבר לא מהווים הפרעה ממשית באיכות החיים וניתן להמשיך בטיפול עמוק ויסודי יותר.

 

כך, גם המטופל לומד להכיר את המטפל ולסמוך עליו (או להחליף אותו...). המטפל עוקב אחר התסמינים המופיעים בגוף המטופל, ועל ידי כך יכול להבין את התהליכים המניעים את חיי המטופל, תהליכים שהמטופל עצמו לא יכול לזהות, ברוב המקרים, ובעזרתם להכין תכנית עבודה יסודית לטיפול עמוק ויסודי, בו המטופל לוקח חלק פעיל ומשמעותי, שיפתור אותו מחזרה לדפוסי ההתנהגות והמצבים שפגעו בו בעבר.

  

תהליך זה הוא, כאמור, ארוך למדי ולא קל, אך תוצאותיו מופלאות, מכיוון שהוא דורשני ומחייב: החל מרמת תפקוד האיברים הפגועים, דרך הורדה דרסטית ברמת המתח היומיומי, וכלה בשינוי מהותי בסגנון החיים ובמצבם הנפשי והרוחני של המטופלים.